אמנות רחוב (2)

פרוייקט "העיר הנגלית לעין" - 100 לתל אביב יפו

תל אביב יפו עומדת לחגוג את חגיגות המאה לתל אביב


במסגרת החגיגות פועל פרוייקט "העיר הנגלית לעין" - תיעוד ושימור תמונות של תושבי העיר תל אביב
לכל אחד מאיתנו יש תמונה שלו בבית הספר או של הילד ביום הראשון לגן, או ביקור בחוף הים בת"א
זוהי הזדמנות לשמר את התמונות האישיות והלא רשמיות של התושבים מתל אביב ואת ההיסטוריה שלה.

הנכם מוזמנים להצטרף לפרויקט העצום. הפרוייקט פועל ב-10 מרכזים קהילתיים בת"א

אני מרכז אותו בשכונת שפירא וקריית שלום, בעזרת מתנדבים בודדים מן השכונה.
עד כה הגענו לכמות נכבדת של 1000 תמונות של התושבים והיד עוד נטויה.
נשמח לצרף כל משפחה ומשפחה מהשכונה שרק יבקשו להצטרף.


להצטרפות, לשאלות או לכל דבר אחר,
ניתן לפנות אלי,
- כמו כן עדיין דרושה עזרה בהתנדבות לקידום הפרוייקט (דרושה עזרה בסריקת תמונות במחשב, הקלדה סיפורים)

איתי סראג'
רכז" העיר נהגלית לעין" - שפירא וקריית שלום
052-3987578


itay10sarag@yahoo.com

עיצוב מוצרים - הרצאה ביום ד' ה- 4 בפברואר בשעה 20:00 במתנ"ס

מהו עיצוב תעשייתי ומהם התהליכים של עיצוב המוצר?

תושב השכונה, המעצב התעשייתי מיקי פרץ, ירצה על עיצוב מוצר ויציג את עבודת הסטודיו PK שבבעלותו.

ההרצאה ביום ד' ה- 4 בפברואר בשעה 20:00 במתנ"ס שפירא, רח' ישראל מסלנט 27.

הכניסה חופשית.

אמנות רחוב (1)

שכונת שפירא, 1945

הנה קטע ממפה של אזור יפו ותל אביב, שערכו הבריטים בשנת 1945. בקטע זה נראית שכונת שפירא וסביבותיה.

כמה דברים שכדאי לנסות ולהבחין בהם:

- שהגבול בין תל אביב ויפו (הקו הירוק מ- 1934, הקו האדום מ- 1944) חוצה את שכונת נווה שאנן לשניים ומשאיר את שכונת שפירא בצד היפואי של הגבול.

- שלגבעה העיקרית של השכונה, שפסגתה נמצאת בערך ב"בית האדום", קוראים "גבעת משה".

- ששמות הרחובות המוכרים לנו הם שונים: רחוב מסילת ישרים נקרא רחוב הכנסת, רחוב מקור חיים נקרא רחוב אבן גבירול, רחוב חובות הלבבות נקרא רחוב אבן פאקודה, שדרות הר ציון נקראו רחוב ירושלים. רחוב ירושלים לא הגיע לשום מקום, רק היה עוד רחוב ללא מוצא שמסתיים בפרדס.

- שהרחובות החשובים יותר היו מכוונים ממזרח למערב ולא מצפון לדרום כפי שזה היום.

- שהאזור שבו נבנתה התחנה המרכזית החדשה נקרא פעם "שבט ציון".

- ששדרות השלכת ורחוב צמח דוד נראים כמו שתי מנהרות שניסו לחפור משני הכיוונים בבת אחת, בתקווה שיום אחד הן יתחברו.

- שברחוב סלאמה, במקום שבו נמצא כיום אחד ממגרשי החנייה שבצד התחנה המרכזית החדשה, היה מבנה שוק.

- שקבר השיח בבית הקברות המוסלמי נקרא שיח מוראד.

- שליד בית הקברות המוסלמי, בערך באזור שבו נמצא כיום רחוב לסקר, וממזרח לרחוב ישראל מסלנט, במקום שבו נמצאת כיום שכונת פרדס קטן, היו מטעי בננות.

- שהאזור היה משובץ בשכונות יהודיות וערביות: שכונת שפירא, גבעת הרצל, נווה שאנן ופלורנטין צמחו ברווחים שבין אבו כביר, סכנת עאראינה, וסכנת חאמאד. מחוץ למסגרת, לא רחוק, ישנם עוד כפרים ושכונות ערביות: כרם אל-תות, כרם אל-באשה, סכנת אל-תורקי.

- שלאורך דרך חיל השיריון היו פסי רכבת.

- שהכפר אבו כביר נמצא לא ליד המכון הפתולוגי ובית המעצר כמו היום, אלא הרבה יותר קרוב לשכונה - על קרן הרחובות הרצל ומה שהפך ברבות הימים לדרך קיבוץ גלויות, באזור של הגן הזואולוגי ובית הספר לטבע.

- שהכביש הישן שעובר ליד צער בעלי חיים והכנסייה הרוסית היה דרך ראשית שהתחברה עם מה שהיום נקרא דרך קיבוץ גלויות בדיוק ליד בית הקברות המוסלמי והבית שעמד במקום לפני בית הנוער העובד (הבית האדום, "בית יצקר").

יש חתולים שמדברים אנגלית

מאיר רופי חי ברחוב חסדאי מקרשקש בשכונה כבר יותר מעשר שנים. הוא נולד ב- 1949 ועלה לארץ מצרפת. למרות תאונת האופנוע הקשה שארעה לו לפני שהגיע לשכונה, שבה נהרגה אשתו והוא נפצע קשה ברגליו, הוא מקפיד לשמור גם על אופטימיות וגם על כושר ("הגיל לא חשוב" - הוא נוהג לומר - "רק הרוח").

למאיר שתי אהבות גדולות (בעצם יש שלוש, אבל הוא מוכן לדבר רק על שתיים): כדורסל וחתולים. למרות צליעתו, מדי יום הוא מקפיד ללכת למגרש הכדורסל שליד שבט הצופים, ולא עוזב את המגרש לפני שקלע את המכסה היומית של מאה סלים.
בדרך חזרה לביתו הוא מאכיל את שבט החתולים של רחוב חסדאי מקרשקש. הוא נוהג לדבר עם החתולים אך ורק באנגלית ("כדי לתרגל" - הוא אומר). למרבה הפליאה, החתולים של רחוב חסדאי מבינים את האנגלית שלו, למרות המבטא הצרפתי הבולט.

בסך הכול, מאיר אוהב מאוד את החיים בשכונה. יש לו רק בקשה אחת קטנה וצנועה: שישפצו את מגרש הכדורסל, שיחליפו את המרצפות הרעועות והעקומות שמהוות סכנת נפשות גם עבור ילדים וגם עבורו, שירכיבו סלים חדשים, יסדרו את התאורה, ושסוף סוף יסמנו כמו שצריך את הסימונים של המגרש. נכון להיום, הסימונים הם עבודת יד של הילדים והתושבים, והשאלה מהיכן לקלוע את העונשין, עדיין, כפי שהתמונות מראות, לא לגמרי סגורה.

המגרש נמצא בשטח המתחם העירוני שפועלים בו שבט הצופים "איתן" והמועדונית. לתשומת לבה של עיריית תל אביב ולתשומת לבו של גלעד חריש, שעומד בראש העמותה המנהלת את המועדונית: תל אביב כבר הוכיחה פעמים רבות שהיא אוהבת כדורסל. כפי שאמר בזמנו טל ברודי, העיר העברית הראשונה נמצאת על מפת הכדורסל העולמית. אבל עכשיו, אחרי 80 שנה שהשכונה קיימת, הגיע הזמן שמגרש הכדורסל השכונתי יהיה על מפת הכדורסל העירונית. אחרי היכל נוקייה, אפשר להקדיש מעט מחשבה לשיפוץ (צנוע יותר, יש לקוות) של מגרש הכדורסל הזה. אם לא בשבילנו השכנים, אז לפחות בשביל שכן אחד, מאיר רופי, שמעביר על מגרש הכדורסל הזה את הרגעים הכי יפים של חייו.

הבלוג הפתוח של השכנים

יחד עם שכונות אחרות בדרום תל אביב, שכונת שפירא היא כיום אחד המקומות הבודדים במדינת ישראל שמאפשרים רב-קיום של קהילות, דתות וזהויות, מוצאים, מיעוטים ושבטים מכל רחבי הארץ והעולם.דווקא הקולות הצורמים שעלו מן השכונה בקיץ האחרון הביאו תושבים רבים להבנה כי יש להגביר את ההידברות בין התושבים. בלוג זה מבקש לתת במה חופשית לכל תושבי השכונה ללא הבדל דת, גזע, מוצא ומין.

כולכם מוזמנים להביע את דעתכם בכל נושא הקשור בחיי השכונה, לכתוב מאמרים והודעות, לפרגן לשכנים, להתריע על מפגעים, ולהעלות צילומים או סרטים.

בשלב זה, שפת הבלוג תהיה עברית. אני מקווה שבעתיד ניתן יהיה לתרום חומרים גם בשפות אחרות ו/או לתרגם אותם כך שיגיעו לידיעתם של כל תושבי השכונה.

שרון רוטברד