יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

חתימה טובה




יום חמישי, 3 בספטמבר 2009

מסיבה בגינה, 9.9.09





פיתוח הגינה החל לפני חודשיים ע"י בוגרי ארגון "תבל בצדק", בשיתוף עם הקהילה הנפאלית שגרה באיזור, במטרה ליצור מקום מפגש בו יוכלו העובדים הנפאלים והישראלים לעבוד יחד בהנאה בגינה אורגנית.

יום שבת, 15 באוגוסט 2009

מקור חיים




יום שישי, 7 באוגוסט 2009

בניין התחנה המרכזית החדשה, דרך סלמה







יום רביעי, 5 באוגוסט 2009

ציקי סלע בברצלונה

מחופשתו בברצלונה, ציקי סלע מגיב על הביקורת על התבטאויותיו האחרונות. אנו מאחלים לו חופשה נעימה. אם הוא כבר שם, מומלץ לו מאוד לבקר בשחזור הביתן שבנה הארכיטקט הגרמני לודוויג מיס ואן דר רוהה ב-1929:
































יום שלישי, 4 באוגוסט 2009

"מישהו אמר משהו על ההיא מ'הישרדות' שנפרדה מהתינוק שלה לשלושה חודשים?"

עתון מעריב מפרסם פנינים נבחרות מהראיון שערך עם ציקי סלע (?)ראש יחידת עוז ממשרד הפנים. הראיון המלא יתפרסם בסוף השבוע הקרוב, אבל בינתיים הנה כמה מדבריו:
"מה זה ילדים? איפה עובר הגבול, אני רוצה לדעת".
"הארגונים האלה, מי שמפגין נגדנו, מי שקורא לי גבלס ונאצי, הם אנרכיסטים שרוצים בהשמדת מדינת ישראל, בשלושה סימני קריאה. צריך להוקיע אותם. זו עבריינות לשמה. בנוגע לילדים, בסופו של דבר, התוצאה תהיה שעם כל הצער והכאב, אין מה לעשות. יש כאן קבוצה לא קטנה של 1,200 ילדים שאין להם תעודה חוקית וזהו זה. הם רק אורחים פה".
"אנחנו הולכים לפעול בנחישות, זאת משימה לאומית. אנחנו מתכוונים ביזנס. אני פונה אל השוהים הבלתי חוקיים, קחו את עצמכם מפה ותצאו ברצון. ניתן לכם את כרטיס הטיסה. צאו מפה.
תחזרו לארצות המולדת שלכם. אם לא תצאו בטוב, אתם תצאו ברע, וזה יהיה מלווה בטראומה לילד, טראומה לאישה. זה לא נעים."
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/925/983.html?hp=1&loc=1&tmp=6215




יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

הפגנה בנווה שאנן נגד גירוש מהגרי עבודה

מפגינה בהפגנה נגד גירוש מהגרי עבודה, ובידה תצלום של אקטיבסטילס המראה שוטרים ואדם לא מזוהה. נווה שאנן, 1 באוגוסט 2009


הפגנה בנווה שאנן נגד גירוש מהגרי עבודה

ילד נושא שלט ועליו הכיתוב "אין ילדים לא חוקיים!" בהפגנה נגד גירוש מהגרי עבודה ומשפחותיהם מישראל. נווה שאנן, 1 באוגוסט 2009




יום שישי, 10 ביולי 2009

משטרת ההגירה החדשה פועלת בשכונת שפירא





שוטר א': "סגור את הסיגריה."
שוטר ב': "למה?"
שוטר א': "סגור את הסיגריה!"
שוטר ב': "למה?"
שוטר א': "אמרתי לך לסגור את הסיגריה!"
שוטר ב': "למה? הרגע הדלקתי!"
שוטר א': "אני אגיד לך אחר כך."
שוטר ב': "אבל למה?"
שוטר א': "סגור את הסיגריה. אני אגיד לך אחר כך למה."
פיליפיני (אזוק, במושב האחורי): ?




יום שישי, 3 ביולי 2009

איפה הבית כנסת שלנו?

הגיאוגרף משה הרפז, שהקדיש את עבודת הדוקטור שלו לשכונת שפירא, נזכר בבלוג שלו בפרשת "הר ציון" - פרויקט פינוי-בינוי שאיים לבטל כ- 7 רחובות במערב השכונה ובמקומם להקים מגדלים. כזכור, הפרויקט סוכל על ידי התושבים לאחר ערב סוער שבסופו הסתלקו בבושת פנים שני המקדמים העיקריים של התוכנית סגן ראש העיר ומנכ"ל חברת חלמיש דאז..
http://www.notes.co.il/harpaz/53675.asp

יום חמישי, 18 ביוני 2009

שכונת שפירא - עכשיו הספר

"בניגוד לספרים רבים בתחום הזה שבהם היסטוריון יחיד מספר ועורך את ההיסטוריה שאותה הוא מנסה לספר, כאן מדובר במאמץ עריכה בלתי-מבוטל ששוזר בסדר כרונולוגי סיפורים רבים אשר מסופרים ע”י מספרים רבים שחיו בשכונה בעבר (וחלקם אף גרים בה כיום) ודרכם אנו נחשפים להיסטוריה המגונת של אחת השכונות ההטרגוניות בתל-אביב ובישראל בכלל. הסיפורים עצמם נאגרו באמצעות “חוג סיפורי השכונה” שהוקם ופעל במתנ”ס שבשכונה. לצד הטקסטים הסיפוריים ישנם גם מסמכים מקוריים רבים מגנזכי העירייה ומארכיונים אחרים שמהווים עדות לחיי היומיום בשכונה שגם כיום היא בת חורגת ודחוייה של העיר תל-אביב."

יואב לרמן ב"עוד בלוג תל אביב" כותב על הספר "לא ביפו ולא בתל אביב" http://lerman.blogli.co.il/archives/1025

יום שני, 8 ביוני 2009

כתבה מאתר "הארץ"

קישור לכתבה באתר "הארץ" על התאבדותו של פליט מאריתריא בגינת דה מודינה בערב ל"ג בעומר:

יום חמישי, 14 במאי 2009

צופים במדורה ליד הבית של יצחק




יום רביעי, 13 במאי 2009

ל"ג בעומר בשכונת שפירא




יום שבת, 9 במאי 2009

משה הרפז על המימונה בשכונה

משה הרפז, גיאוגרף שחקר את השכונה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, מספר בבלוג האישי שלו באתר "רשימות" על ביקור חוזר בשכונה לרגל התערוכה ברחוב מסילת ישרים ופסטיבל האביב בשכונה.

יום שבת, 2 במאי 2009

שכונת שפירא כמודל



בגן הילדים של סימונה וחני (גן ל') בנו הילדים והוריהם מודלים של בתיהם ומיקמו אותם על מפת השכונה, במסגרת עיסוקם בנושא "הבית"

רחוב מסלנט מס. 1 פינת דרך קיבוץ גלויות 127-131




יום חמישי, 30 באפריל 2009

יום שני, 27 באפריל 2009

היכן ניתן למצוא את הספר "לא ביפו ולא בתל אביב"?


לעת עתה, את הספר אפשר להשיג לא ביפו ולא בתל אביב, אלא כאן בשכונת שפירא.

נקודות מכירה (רשימה חלקית):

משה הוט צבעים וכלי בית, דרך סלמה 143
סופר-זול אלון, סלמה 139
שילה נכסים, מסילת ישרים 99
תיווך פנורמה, רחוב מסילת ישרים 91
מכולת שלומי, רחוב רלב"ג 22

הספר נמכר בשכונה במחיר מיוחד של 75 ש"ח לאורחי השכונה, ובמחיר מוזל מיוחד של 50 ש"ח לתושבי השכונה (לדורותיהם).

יום ראשון, 26 באפריל 2009

טשרניחובסקי




שאול טשרניחובסקי ברחוב דה-מודינה


אני מאמין/ שאול טשרניחובסקי


שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.

שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,

כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;

לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,דְּרוֹר – לַנֶפֶשׁ, פַּת – לַדַּל.

שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,אַאֲמִין כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,לֵ

ב – תִּקְווֹתַי גַּם תִּקְווֹתָיו,יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,

אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,

בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יַעַשׂ,דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,

לֹא בֶּעָתִיד, בַּשָּׁמַיִם –חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.

אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;

לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִיפְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

יום שישי, 24 באפריל 2009

יום רביעי, 22 באפריל 2009

גרפיטי על קיר ברחוב התיבונים




ביארה ופחון מעליה ברחוב טורי-זהב




יום שבת, 18 באפריל 2009

פינת הרחובות טורי זהב וישראל מסלנט




יום חמישי, 9 באפריל 2009

הבית האדום ברחוב ישראל מסלנט 35, 2009




פסטיבל אביב ומימונה בשכונת שפירא




יום שבת, 4 באפריל 2009

לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא
























כשאתה מאזין לשיחתם הצנועה על ימים ראשונים בצריפים "מחוסרי הבטנה" כלומר בעלי הקירות הבלתי כפולים, על רוחות לא טובות שהילכו בין חרכי לוחים, ועל לחשי המוות בין פרדסים משופעי עלים ומזימות, על לילות ארוכים של הצטנפות בתוך המשפחה ברוכת הילדים, בעוד שעם אדוות הים הרחוק נישאת אליך התרוננותה של עיר החולות השאננה, רבת האושר והקלות, עולה שאלה בלבך, מה הכוח שניסך בהם?
ח' רבין, שכונה מבקשת על נפשה, מתוך: "נדבך השכונות העבריות ומאבק עצמאותן". הוצאת ועד השכונות העבריות, תש"ח


מאיר גצל שפירא היה סוחר קרקעות עשיר יליד ליטא שעלה לארץ מדטרויט ב-1922. ב-1924 הוא רכש חלקה גדולה בפרדסי אבו-כביר, בין העיר יפו והכפר סלמה, מעבר לגבולה הדרומי של תל אביב. את השכונה החדשה שביקש להקים קרא על שם בתו נעמי-מרים. שפירא קיווה לשכנע יזמים אחרים להקים שם מפעלים ובתי חרושת, בנימוק שלא יהיה צורך לשלם מסים ושלא יוערמו קשיים על הבנייה, כיוון שהמגרשים נמצאים לא יפו ולא בתל אביב.
בסופו של דבר, שפירא חילק את הקרקע למגרשים קטנים של רבע דונם שאותם מכר, עם או בלי צריפים "מחוסרי בטנה", לעולים חדשים אחרים. בשנים הבאות, התעבתה שכונת שפירא והתמזגה עם שכונות נוספות שקמו על אדמות הפרדסים באזור. למתיישבים הראשונים הצטרפו מתיישבים חדשים מבוכרה, ממזרח אירופה, מטורקיה, מבולגריה, מאפגניסטן, מפרס ומסלוניקי. עשר שנים אחר כך סופחה השכונה ליפו, אבל כמו השכונות העבריות האחרות של יפו, היא לא הפכה לחלק מהעיר יפו.
עד מלחמת העצמאות עמדה השכונה בקו החזית של המלחמה בין יפו לתל אביב. לאחר מלחמת העצמאות סופחה שכונת שפירא יחד עם יפו לתל אביב. אך גם הפעם, כמו השכונות העבריות האחרות של יפו, היא לא הפכה לחלק מתל אביב.

הספר מבקש לעשות צדק עם מקום שעד כה נפקד לא רק משתי הערים, אלא גם מהספרים על אודותיהן. הוא פרי עבודה של רבים ששקדו במשך שנים ארוכות על איסופם של הסיפורים, העדויות והתעודות - תושבי השכונה בעבר ובהווה, חוקרים, פעילים ומתנדבים. הספר הוא סיפורם של תושבי שכונת שפירא לדורותיהם ומעין תשובה לשאלה של חיים רבין מה הכוח שניסך בהם: התרוננותה של עיר החולות השאננה עדיין נישאת אליהם עם אדוות הים הרחוק, אבל הכוח שלהם הוא בסיפור שלהם.



על הכריכה: שכונת שפירא, ימים ראשונים, שנות העשרים. הארכיון הציוני, צילום: צבי אורון (אורושקעס)

ערב לכבוד יציאת הספר "לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא"


ערב לרגל יציאת הספר
לא ביפו ולא בתל אביב
סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא


16 באפריל 2009 בשעה 20:30 בספריית מתנ"ס בשכונת שפירא

דברי פתיחה, הענקת ספרים למשתתפי פרויקט סיפורי שכונת שפירא: ניר ברוידא וערן ברוך
דברים: עורכי הספר, מוקי צור ושרון רוטברד
ברכות: עמירה יהלום, לשעבר מנהלת בית ספר ביאליק בנוה שאנן
סיפורים: רם אורן, ישראל ברייט, יוסי גרנובסקי, פיני מזרחי, יפתח רענן

הציבור מוזמן, הכניסה חופשית

יום ראשון, 29 במרץ 2009

מעקב

עם או בלי קשר לרשימה על מאיר רופי ועל מגרש הכדורסל השכונתי, באחד מימי השישי האחרונים פשטו על המגרש מתנדבי עמותה כלשהי.
מישהו צייד אותם בפחי צבע והם התלבשו במרץ על המגרש וצבעו, כיד הדמיון הטובה עליהם, כל מה שעבר מתחת ידם. הצבעים השולטים היו כראוי, כחול ולבן.
במקרה עברתי כשהם עבדו, אבל לא היה לי זמן לא לשאול אותם למעשיהם ולשולחיהם וגם לא לצלם אותם. התרשמתי שזה כמובן נעשה ברוח טובה ובכוונות טובות: אחדים הביאו את הילדים שלהם, היתה מוזיקה וכיבוד, והאווירה היתה של מעין הפנינג וגיבושון של מקום עבודה - אולי עובדי סניף כלשהו של בנק כלשהו או של סוכנות ביטוח כלשהי שעושים משהו למען החברה, תורמים לכלל, מסייעים לקהילה.
על אף הכוונות הטובות, מאיר לא בא על סיפוקו: למרות הצבע המבהיק, הריצוף עדיין מסוכן. אם קודם היו שני סימונים לא חוקיים שאפשר היה לבחור ביניהם ולהתווכח עליהם, אז עכשיו יש רק סימון אחד (למרבה הצער, המתנדבים לא טרחו לשאול איש, ובחרו לצבוע את הסימון שהיה הכי פחות חוקי מבין השניים). הרשתות קרועות ואין מי שיחליף אותן לרשתות ברזל. הסלים רעועים ויום אחד אחד מהם ייפול על מישהו. בשנה שעברה נפל עמוד התאורה ובנס לא אף אחד לא נפגע.

לפני (ינואר 2009):
מאיר רופי במגרש הכדורסל

















אחרי (מרץ 2009):
מאיר רופי במגרש הכדורסל


















אחרי (מרץ 2009):
הברזלים השבורים צבועים בכחול. הרשת עדיין קרועה. הברגים שמחזיקים את הסל עדיין רופפים

יום שלישי, 17 במרץ 2009

קול קורא

תושבי שפירא והסביבה מפיקים
פסטיבל אביב – מימונה
כולם מוזמנים לקחת חלק בהפקה !


בערב המימונה, יום רביעי, כ"א ניסן תשס"ט 15.4.09, יתקיים אירוע מימונה חגיגי ומיוחד במרכז הקהילתי שפירא. במסגרת האירוע נחגוג:
· הוצאת הספר הראשון על שכונת שפירא.
· הופעה של להקת העוד.
· פאנל מספרי סיפורים מתוך הספר.
· מופלטות ומתוקים.

למחרת, יום חמישי, כ"ב ניסן תשס"ט 16.4.09, יתקיים פסטיבל אביב במהלך היום, בכל רחבי השכונה:
· בתים פתוחים.
· מתחם ילדים.
· מתחם נוער.
· סיורים בשכונה.
· הרצאות בספרייה.
· לימוד בבתי הכנסת ועוד...
· אירוע בבית הכנסת הסלוניקאי.

במסגרת הבתים הפתוחים אנו מזמינים תושבים לפתוח את בתיהם בשכונת שפירא, להציג ולמכור את יצירותיהם, בתחומי האוכל, האמנות, עבודות יד וכל דבר העולה על דעתכם.

המעוניינים לקחת חלק ב: מכירת אוכל, יצירות, אירוח או השתתפות בכל דרך שהיא, מוזמן לפנות לנציגי צוות ההפקה.



ליצירת קשר, ניתן לפנות ל:

ניר- 052-2578281, דוא"ל: nirbro@gmail.com
איתי- 052-3987578, דוא"ל : itay10sarag@yahoo.com
ששי- 052-3566034, דוא"ל: sasb@zahav.net.il

יום שלישי, 3 במרץ 2009

הכנות לפסטיבל אביב בשכונה

היום בערב יום שלישי, 3 במרץ, תתקיים פגישה של תושבי שפירא וקריית שלום במתנ"ס שפירא - ישראל מסלנט 27 בשעה 19:00בנושא פסטיבל האביב שהולך להתקיים בשכונה, וחגיגת 100 לתל אביב בתאריכים 15-16/04/09.
כולכם מוזמנים להגיע ולהציע רעיונות ולאשרם. (נוער,צעירים,קשישים, דתיים, חילוניים,מהגרים, תנועות נוער, ועמותות ) הפסטיבל מיועד לפנות לכל קהלי היעד בשכונות.
חשוב שנציגים מכל הארגונים והתושבים יגיעו להיות מעורבים בפסטיבל הגדול.

יום שני, 23 בפברואר 2009

נערה בת 17 משכונת שפירא נעדרת - יפה אברחיימוב



יפה אָבּרָחָיימוֹב מתל אביב נראתה לאחרונה ב-15.2.09 בשעות הצהריים בתל אביב ומאז נעלמו עקבותיה
משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר הנעדרת הקטינה יפה אָבּרָחָיימוֹב תושבת תל אביב, אשר נראתה לאחרונה בתאריך 15.2.09 סמוך לשעה 15:00 בעיר מגוריה ומאז נעלמו עקבותיה. תיאורה:בת: 17 קומתה: 155 ס"ממ בנה גופה: שמן שיערה: ארוך שחור וחלקגוון עורה : בהיר עיניה: חומות.לבשה מכנס ג'ינס וסוודר כחול .כל היודע דבר על מקום המצאה מתבקש להודיע למחלק נוער יפתח בת"א או לכל תחנת משטרה אחרת בחיוג 100.

יום רביעי, 28 בינואר 2009

אמנות רחוב (2)


פרוייקט "העיר הנגלית לעין" - 100 לתל אביב יפו

תל אביב יפו עומדת לחגוג את חגיגות המאה לתל אביב


במסגרת החגיגות פועל פרוייקט "העיר הנגלית לעין" - תיעוד ושימור תמונות של תושבי העיר תל אביב
לכל אחד מאיתנו יש תמונה שלו בבית הספר או של הילד ביום הראשון לגן, או ביקור בחוף הים בת"א
זוהי הזדמנות לשמר את התמונות האישיות והלא רשמיות של התושבים מתל אביב ואת ההיסטוריה שלה.

הנכם מוזמנים להצטרף לפרויקט העצום. הפרוייקט פועל ב-10 מרכזים קהילתיים בת"א

אני מרכז אותו בשכונת שפירא וקריית שלום, בעזרת מתנדבים בודדים מן השכונה.

עד כה הגענו לכמות נכבדת של 1000 תמונות של התושבים והיד עוד נטויה.
נשמח לצרף כל משפחה ומשפחה מהשכונה שרק יבקשו להצטרף.


להצטרפות, לשאלות או לכל דבר אחר,
ניתן לפנות אלי,
- כמו כן עדיין דרושה עזרה בהתנדבות לקידום הפרוייקט (דרושה עזרה בסריקת תמונות במחשב, הקלדה סיפורים)

איתי סראג'
רכז" העיר נהגלית לעין" - שפירא וקריית שלום
052-3987578


itay10sarag@yahoo.com

עיצוב מוצרים - הרצאה ביום ד' ה- 4 בפברואר בשעה 20:00 במתנ"ס


מהו עיצוב תעשייתי ומהם התהליכים של עיצוב המוצר?

תושב השכונה, המעצב התעשייתי מיקי פרץ, ירצה על עיצוב מוצר ויציג את עבודת הסטודיו PK שבבעלותו.

ההרצאה ביום ד' ה- 4 בפברואר בשעה 20:00 במתנ"ס שפירא, רח' ישראל מסלנט 27.

הכניסה חופשית.

אמנות רחוב (1)


















יום שלישי, 27 בינואר 2009

שכונת שפירא, 1945

הנה קטע ממפה של אזור יפו ותל אביב, שערכו הבריטים בשנת 1945. בקטע זה נראית שכונת שפירא וסביבותיה.
כמה דברים שכדאי לנסות ולהבחין בהם:
- שהגבול בין תל אביב ויפו (הקו הירוק מ- 1934, הקו האדום מ- 1944) חוצה את שכונת נווה שאנן לשניים ומשאיר את שכונת שפירא בצד היפואי של הגבול.
- שלגבעה העיקרית של השכונה, שפסגתה נמצאת בערך ב"בית האדום", קוראים "גבעת משה".
- ששמות הרחובות המוכרים לנו הם שונים: רחוב מסילת ישרים נקרא רחוב הכנסת, רחוב מקור חיים נקרא רחוב אבן גבירול, רחוב חובות הלבבות נקרא רחוב אבן פאקודה, שדרות הר ציון נקראו רחוב ירושלים. רחוב ירושלים לא הגיע לשום מקום, רק היה עוד רחוב ללא מוצא שמסתיים בפרדס.
- שהרחובות החשובים יותר היו מכוונים ממזרח למערב ולא מצפון לדרום כפי שזה היום.
- שהאזור שבו נבנתה התחנה המרכזית החדשה נקרא פעם "שבט ציון".
- ששדרות השלכת ורחוב צמח דוד נראים כמו שתי מנהרות שניסו לחפור משני הכיוונים בבת אחת, בתקווה שיום אחד הן יתחברו.
- שברחוב סלאמה, במקום שבו נמצא כיום אחד ממגרשי החנייה שבצד התחנה המרכזית החדשה, היה מבנה שוק.
- שקבר השיח בבית הקברות המוסלמי נקרא שיח מוראד.
- שליד בית הקברות המוסלמי, בערך באזור שבו נמצא כיום רחוב לסקר, וממזרח לרחוב ישראל מסלנט, במקום שבו נמצאת כיום שכונת פרדס קטן, היו מטעי בננות.
- שהאזור היה משובץ בשכונות יהודיות וערביות: שכונת שפירא, גבעת הרצל, נווה שאנן ופלורנטין צמחו ברווחים שבין אבו כביר, סכנת עאראינה, וסכנת חאמאד. מחוץ למסגרת, לא רחוק, ישנם עוד כפרים ושכונות ערביות: כרם אל-תות, כרם אל-באשה, סכנת אל-תורקי.
- שלאורך דרך חיל השיריון היו פסי רכבת.
- שהכפר אבו כביר נמצא לא ליד המכון הפתולוגי ובית המעצר כמו היום, אלא הרבה יותר קרוב לשכונה - על קרן הרחובות הרצל ומה שהפך ברבות הימים לדרך קיבוץ גלויות, באזור של הגן הזואולוגי ובית הספר לטבע.
- שהכביש הישן שעובר ליד צער בעלי חיים והכנסייה הרוסית היה דרך ראשית שהתחברה עם מה שהיום נקרא דרך קיבוץ גלויות בדיוק ליד בית הקברות המוסלמי והבית שעמד במקום לפני בית הנוער העובד (הבית האדום, "בית יצקר").

יש חתולים שמדברים אנגלית

מאיר רופי חי ברחוב חסדאי מקרשקש בשכונה כבר יותר מעשר שנים. הוא נולד ב- 1949 ועלה לארץ מצרפת. למרות תאונת האופנוע הקשה שארעה לו לפני שהגיע לשכונה, שבה נהרגה אשתו והוא נפצע קשה ברגליו, הוא מקפיד לשמור גם על אופטימיות וגם על כושר ("הגיל לא חשוב" - הוא נוהג לומר - "רק הרוח").

למאיר שתי אהבות גדולות (בעצם יש שלוש, אבל הוא מוכן לדבר רק על שתיים): כדורסל וחתולים. למרות צליעתו, מדי יום הוא מקפיד ללכת למגרש הכדורסל שליד שבט הצופים, ולא עוזב את המגרש לפני שקלע את המכסה היומית של מאה סלים.
בדרך חזרה לביתו הוא מאכיל את שבט החתולים של רחוב חסדאי מקרשקש. הוא נוהג לדבר עם החתולים אך ורק באנגלית ("כדי לתרגל" - הוא אומר). למרבה הפליאה, החתולים של רחוב חסדאי מבינים את האנגלית שלו, למרות המבטא הצרפתי הבולט.

בסך הכול, מאיר אוהב מאוד את החיים בשכונה. יש לו רק בקשה אחת קטנה וצנועה: שישפצו את מגרש הכדורסל, שיחליפו את המרצפות הרעועות והעקומות שמהוות סכנת נפשות גם עבור ילדים וגם עבורו, שירכיבו סלים חדשים, יסדרו את התאורה, ושסוף סוף יסמנו כמו שצריך את הסימונים של המגרש. נכון להיום, הסימונים הם עבודת יד של הילדים והתושבים, והשאלה מהיכן לקלוע את העונשין, עדיין, כפי שהתמונות מראות, לא לגמרי סגורה.

המגרש נמצא בשטח המתחם העירוני שפועלים בו שבט הצופים "איתן" והמועדונית. לתשומת לבה של עיריית תל אביב ולתשומת לבו של גלעד חריש, שעומד בראש העמותה המנהלת את המועדונית: תל אביב כבר הוכיחה פעמים רבות שהיא אוהבת כדורסל. כפי שאמר בזמנו טל ברודי, העיר העברית הראשונה נמצאת על מפת הכדורסל העולמית. אבל עכשיו, אחרי 80 שנה שהשכונה קיימת, הגיע הזמן שמגרש הכדורסל השכונתי יהיה על מפת הכדורסל העירונית. אחרי היכל נוקייה, אפשר להקדיש מעט מחשבה לשיפוץ (צנוע יותר, יש לקוות) של מגרש הכדורסל הזה. אם לא בשבילנו השכנים, אז לפחות בשביל שכן אחד, מאיר רופי, שמעביר על מגרש הכדורסל הזה את הרגעים הכי יפים של חייו.









יום שישי, 23 בינואר 2009

הבלוג הפתוח של השכנים

יחד עם שכונות אחרות בדרום תל אביב, שכונת שפירא היא כיום אחד המקומות הבודדים במדינת ישראל שמאפשרים רב-קיום של קהילות, דתות וזהויות, מוצאים, מיעוטים ושבטים מכל רחבי הארץ והעולם.דווקא הקולות הצורמים שעלו מן השכונה בקיץ האחרון הביאו תושבים רבים להבנה כי יש להגביר את ההידברות בין התושבים. בלוג זה מבקש לתת במה חופשית לכל תושבי השכונה ללא הבדל דת, גזע, מוצא ומין.
כולכם מוזמנים להביע את דעתכם בכל נושא הקשור בחיי השכונה, לכתוב מאמרים והודעות, לפרגן לשכנים, להתריע על מפגעים, ולהעלות צילומים או סרטים.
בשלב זה, שפת הבלוג תהיה עברית. אני מקווה שבעתיד ניתן יהיה לתרום חומרים גם בשפות אחרות ו/או לתרגם אותם כך שיגיעו לידיעתם של כל תושבי השכונה.
שרון רוטברד